|
מדדים (משתנים תלויים) | דרכי המדידה |
עוצמת תהליך הנשימה | מדידת שינוי בריכוז הפחמן הדו חמצני ראו פירוט דרכי מדידה בטבלה שמעל: תהליך ג – פוטוסינתזה.
שימו לב! מדידת שינוי בריכוז הפחמן הדו חמצני בחושך תשקף את עוצמת תהליך הנשימה ללא פוטוסינתזה. |
|
מדדים (משתנים תלויים) | פירוט דרכי מדידה |
| פעילות האנזים קטלאז |
ניתן למדוד רמת פעילות האנזים במיצוי בכמה דרכים: http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.docs08/00807.doc ראו: מדידת פעילות קטלאז על פי כמות הגז הנפלט בפירוק מי חמצן (34) ב. בדיקה באמצעות טיטרציה עם KmnO4. ג. בדיקה של הקצף הנוצר ו/או טמפרטורהראו: בדיקת פעילות קטלאז (על ידי כמות הקצף שנוצר (27) |
|
מדדים (משתנים תלויים) | פירוט דרכי מדידה |
|
עוצמת תהליך הפוטוסינתזה
| מדידת החמצן שנפלט: חשוב, לא לשכוח: - נוכחות חמצן במים נובעת גם ממסיסות חמצן מהאוויר. - חלק מהחמצן הנוצר בפוטוסינתזה מנוצל לתהליך הנשימה בתאים. א. מדידת קצב פליטת חמצן לפי מספר בועיות ליחידת זמן במערכת איסוף חמצן הנפלט מהצמח ראו: מערכת לאיסוף ומדידה של כמות החמצן הנפלטת מצמחים (24) ב. נפח חמצן – כמות גז שהצטברה אחרי זמן מוגדר במערכת ראו: בפוטוקול 24 בסעיף הקודם. ג. מרחק או נפח הנוזל הנדחף בפיפטה כתוצאה מלחץ הגז במבחנה. ניתן למדוד בס"מ או במ"ל בהתאמה. ראו: בדיקת קצב פוטוסינתזה על פי נפח החמצן שנפלט (29) ד. בדיקת חמצן מומס במים, בשיטת וינקלר. שיטה מדויקת ורבת שלבים, הדורשת כימיקלים רבים ועבודה טכנית רבה, מבוססת על קיבוע החמצן וטיטרציה בנתרן תיוסולפט. ראו: מדידת ריכוז החמצן במים (שיטת וינקלר) (30) ה. בדיקת חמצן מומס במים תוך שימוש בערכה המבוססת על שיטת וינקלר. ו. מדידת זמן הנדרש לציפה של דיסקיות צמח השרויות במים ובואקום. ראו: בדיקת קצב הפוטוסינתזה באמצעות ציפה של דיסקיות עלים (31) |
עוצמת תהליך הפוטוסינתזה | מדידת שינוי בריכוז הפחמן הדו חמצני (פד"ח): א. שימוש באינדיקטור ברומו תימול כחול המשנה צבעו בריכוזי פד"ח שונים מצהוב בסביבה חומצית דרך ירוק ועד כחול סגול בסביבה בסיסית. ראו: בדיקת קצב פוטוסינתזה על פי כמות פד"ח בתמיסה באמצעות ברומותימול כחול (32) ניתן להשוות צבע אינדיקטור לסקלה של צבעים מוכנה מראש. ראו: כימות צבע באמצעות סקלת צבעים (10) ב. שימוש באינדיקטור פנול אדום וטיטרציה עם תמיסתNaOH ראו: בדיקת קצב הנשימה על פי כמות פד"ח באמצעות פנול אדום (33) |
| עוצמת תהליך הפוטוסינתזה | מדידת כמות עמילן שנוצרת: על ידי שימוש בתמיסת יוד כאינדיקטור לנוכחות עמילן. ראו: בדיקה לנוכחות עמילן בעלים (לאחר מיצוי הכלורופיל) (25) |
חשוב, לא לשכוח:
תהליך הנשימה מתקיים כל העת, גם בשעות האור, במקביל לביצוע פוטוסינתזה. לבידוד תהליך הנשימה מומלץ לערוך את הניסוי בחושך.
תהליך הנשימה מתקיים כל העת, גם בשעות האור, במקביל לביצוע פוטוסינתזה. לבידוד תהליך הנשימה מומלץ לערוך את הניסוי בחושך.
|
מדדים (משתנים תלויים) | פירוט דרכי מדידה |
|
כמות הפרטים | ספירה כללית (לא מין ספציפי): א. בצמחים גדולים – ספירת מספר הפרטים ב. באצות מיקרוסקופיות – ספירה במיקרוסקופ. ראו: ספירת אצות זעירות במיקרוסקופ (21) ג. באצות מיקרוסקופיות – בדיקת עכירות התמיסה. ראו: בדיקת עכירות תמיסה (19) |
| שרידות | אחוז הצמחים ששרדו (לרוב בעקבות עקה כלשהי) |
| אחוז כיסוי הצמח | מדידת החלק היחסי של שטח הפנים העליון של מיכל הגידול המכוסה בצמח הנבדק. מתאים לצמחים צפים. ראו: חישוב אחוז כיסוי של צמחי מים (22) |
|
מספר מושבות חדשות | הכנסה של משטחים נקיים למיכל הגידול ראו: העמדת משטח מרחף לגידול אצות חד תאיות (23) ובדיקת כמות האצות שהתיישבו על המשטח לאחר תקופה מוגדרת לפי: א. ספירת התנחלויות חדשות של אצות המתפתחות על גבי המשטח ב. אחוז כיסוי של המשטח באצות ראו: חישוב אחוז כיסוי של צמחי מים (22) ג. בדיקת עכירות המשטח החדש ראו: מדידת עכירות של משטח (20) |
| מגוון מינים | ספירת מספר מיני הצמחים בכלי הגידול |
מדדים (גורמים תלויים) | פירוט דרכי מדידה |
גובה/אורך הצמח | מדידה מבסיס ועד שיא הצמח |
מספר עלים | ספירה |
אורך עלים וחלקיהם: | א. אורך עלה שלם – מדידת כל אורך עלה מבסיסו (מהגבעול) ב. אורך פטוטרת – מדידת אורך פטוטרת מהגבעול עד הטרף ג. אורך טרף |
שטח פני עלים | א. הכפלת אורך ברוחב העלים (אומדן המתאים לעלים פשוטים) ב. לעלים בעלי מבנה לא אחיד ראו: מדידת שטח פני עלה (8) |
עמדת העלים | ספירת מספר העלים בעמדה שרועה ובעמדה מזדקרת. |
מספר שורשים | ספירה- בצמח בעל ציצת שורשים - אומדן, למשל השורש המסועף ביותר יכול להיות 100% והאחרים באופן השוואתי אליו. |
אורך שורשים | בשורש יחיד – מדידת אורך בסרגל בציצת שורשים – מדידת השורש הארוך ביותר |
צבע העלים | יצירת סקלה של גרדיאנט צבעים, למשל ירוק / צהוב או צבעים מתאימים אחרים, ראו: כימות צבע בעזרת סקלת צבעים (10) |
צבע מִפְרָקים | א. ספירה של כמות מפרקים צבועים סגול / אדום יחסית לכמות הירוקים. ב. יצירת סקלה של צבעים, מירוק לסגול/ אדום. ראו: כימות צבע בעזרת סקלה של צבעים (10) (בצמחים כמו אזולה ויקינטון, צבע המפרקים יכול להשתנות מירוק לאדום או סגול עקב נוכחות אנטוציאנינים.) |
משקל הצמח או משקל רקמות נבחרות | בתום הניסוי, קצירת הרקמות המבוקשות ו: א. יבוש בתנור ושקילת משקל "יבש" ראו: מדידת משקל יבש של רקמה צמחית (9) ב. שקילת משקל "רטוב" – אחרי הספגת מים חיצוניים ג. יחס משקל שורש / עלווה ד. יחס משקל טרי / יבש |
מספר שלוחות | ספירת מספר השלוחות שיוצר סביבו צמח המים. |
אורך פרקים בגבעול | מרחק בין מפרק למפרק (מאפיין חשוב בצמחים כגון אלודיאה או סלביניה) |
אורך תאים | בדיקה ומדידה מיקרוסקופית ראו: מדידת גודל תאים במיקרוסקופ (7) |
|
הגורם (משתנה בלתי תלוי) | דרכי שינוי |
הסרה / קיצור של רקמות הצמח | א. הסרת/קיצור שורשים – חיתוך במספרים או מזמרה ב. הסרת שלוחות ג. הסרת עלים |
| הגורם (משתנה בלתי תלוי) | דרכי שינוי |
|
כמות אורגניזמים |
הכנסת כמות אורגניזמים התחלתית שונה למיכלי גידול. |
| גיל האורגניזמים | שימוש בצמח צעיר / צמח בוגר. |
| מגוון מינים |
שינוי מגוון המינים על ידי: |
| הוספת חומרים ממקור צמחי |
א. חלק הצמח המרוסק – |
| הגורם (משתנה בלתי תלוי) | דרכי שינוי |
רמת פחמן דו חמצני (פד"ח) | העשרת המים בפחמן דו חמצני: א. על ידי הוספת כמויות משתנות של מי סודה או נתרן ביקרבונט למיכל הגידול, משחררים פחמן דו חמצני במים. ב. נשיפה אל תוך המים במיכל הגידול לפרקי זמן משתנים תעשיר את מי הגידול בפחמן דו חמצני. שימו לב! דרכי ההעשרה הנ"ל מתאימות לניסויים קצרים הנמשכים דקות/שעות. בניסויים בהם משך הגידול ארוך, יש לחזור על טיפולים אלה בתדירות שתיקבע באמצעות ניסוי מקדים או על סמך ספרות. |
סוג המינרלים (מלחים) | א. מינרלים חיוניים הוספת סוגים שונים של מינרלים הנחוצים להזנת הצמח (N, P, K ויסודות קורט אחרים), ו/או יצירת צירופים שונים של מינרלים. ראו: הכנת תמיסה מרוכזת לצמחים (הוגלנד) (28) ב. מינרלים רעילים לצמח (זיהום) הוספת תמיסות של נחושת גופרתית, נחושת כלורית למיכל הגידול. מסיבות בטיחות מומלץ להשתמש בתמיסות הנ"ל בריכוזים עד 5%. |
רמת המינרלים החיוניים | הוספת מינרל מסוים או צירוף מסוים בריכוזים משתנים. ניתן להיעזר בפרוטוקול להכנת תמיסה מרוכזת לצמחים (הוגלנד) (28), ו/או לקבוע טווח ריכוזים בניסוי מקדים. |
רמת מליחות | יצירת תמיסות בריכוזי מלח (נתרן כלורי) משתנים. לקביעת טווח ריכוזים ניתן להתחשב ברמת מליחות במקורות מים כמו בים תיכון (כ-35 גרם לליטר) או בכנרת (כ-0.26 גרם לליטר), ו/או לקבוע טווח ריכוזים בניסוי מקדים. |
רמת דטרגנט | א. יצירת תמיסות בריכוזים שונים של דטרגנט (מומלץ לקבוע טווח ריכוזים בניסוי מקדים). ב. יצירת תמיסות מדטרגנטים שונים (סבונים, נוזלי כביסה, שטיפת רצפות וכד') שימו לב! - ריכוז החומר הפעיל בכל דטרגנט יכול להיות שונה, מומלץ לעבוד בריכוזים שווים. - הרכב החומרים (מלבד החומר הפעיל) בדטרגנט עשויים אף הם להשפיע על תוצאות הניסוי. |
|
הגורם | דרכי שינוי |
| טמפרטורת מים | שימוש בגופי חימום מים לאקוואריום, הצבת כלי גידול באמבטים. |
| עוצמת אור |
א. מרחק ממקור אור (מנורה, חלון) |
| סוג אור | כיסוי מיכל הגידול בצלופן בצבעים שונים (אורך הגל שונה לפי צבע) או הארה במנורות צבעוניות. |
|
משך הארה |
א. כיסוי מיכל גידול למספר שעות שנקבע מראש בקופסת קרטון גדולה, |
| מהירות זרימת מים |
הזרמת מי הגידול במערכת סגורה על ידי משאבת אקווריום או משאבה של |
| טלטול מיכל הגידול | כן/לא טלטול מיכל הגידול במטלטל מעבדתי. |
| סוג התשתית | אבנים, זכוכיות, טוף, מצע מלאכותי אחר. |
| שטח פני התשתית |
שימוש בטוף גרוס בגודל שונה של אבנים אך באותו משקל. |
| גובה התשתית | שינוי גובה שכבת התשתית (מאותו סוג וגודל אבן) במיכלי גידול שונים. |
