פרופ' גדעון בך, במסגרת קורס מתוקשב לעדכון ידע מדעי למורי ביולוגיה, בשיתוף עם 'אקדמיה ברשת' 

ההרצאה עוסקת בהתפתחויות ובמשמעויות של המהפיכה הגנטית לבריאות האדם.

הבנת הגנום האדם, פיתוח טכנולוגיות לאנליזות גנטיות, שאלות אתיות, אאוגניקה, מחלות גנטיות ודרכי הורשתן, בדיקות סקר גנטיות, 

ד"ר אסף מרום

מחקר מדעי מטבעו אינו תָחום בגבולות בין לאומיים, לכן חוקר עם דמיון מפותח יכול להגיע למחקרים כמעט בכל מקום בעולם. בהרצאה יובאו דוגמאות לשיתופי פעולה מחקריים עם מדינות כמו מונגוליה, הודו, הונדורס, פרו ואחרות. 

ד"ר עמרי קורן, במסגרת קורס מתוקשב לעדכון ידע מדעי למורי ביולוגיה, בשיתוף עם 'אקדמיה ברשת' (נובמבר 2016)

ישנם פי עשרה תאים חיידקיים בגוף האדם מתאי גוף. 2-1 ק"ג ממשקל גופנו הם חיידקים ורובם חיים במערכת העיכול. לאחר הלידה גופנו מהר מאוד מתאכלס בחיידקים אשר מרביתם נמצאים במערכת העיכול. מערכת העיכול מכילה כ-100 טריליון חיידקים המכונים מיקרוביום. חיידקי המעיים נתפסים בדרך כלל סימביוטיים ומועילים. ואולם מחקרים עדכניים מראים כי להרכבים מסוימים של אוכלוסיות חיידקים יכולה להיות השפעה על המצב הבריאותי שלנו. שינויים בהרכב המיקרוביום קשורים לרשימה הולכת וגדלה של מחלות כרוניות. יתר על כן, ניסויים של "השתלות מיקרוביום" הוכיחו כי למיקרוביום תפקיד במחלות רבות ומרכזיות בעידן שלנו כגון השמנת יתר, סוכרת, סינדרום מטבולי ואף מחלות נפש דוגמת דיכאון ועוד. בניסויים אלו הועברו חיידקים מעכבר אחד לעכבר אחר ואפילו מאדם לאדם ושינו את הפנוטיפ שלו או את מצב המחלה.

פרופ' נגה שור קורנפלד, במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי ברשת, בשיתוף עם 'אקדמיה ברשת' (ינואר 2017) 
המקצבים הביולוגיים אינם תהליכים פסיביים התלויים בסביבה אלא מבוקרים על ידי שעון ביולוגי פנימי המודד זמן. בשני העשורים האחרונים נערכו מחקרים אינטנסיביים במטרה להבין את השעון הביולוגי. בהרצאה בהרצאה מוצג התפקיד החשוב של השעון הביולוגי בעולם החי, משמעותו בחיי האדם והשפעת הסביבה המודרנית על תפקודו.

ביולוגיה של האדם, אקדמיה ברשת

ד"ר עמוס אוריאלי, במסגרת קורס מתוקשב לעדכון ידע מדעי למורי ביולוגיה, בשיתוף עם 'אקדמיה ברשת' (דצמבר 2016)

ההרצאה עוסקת בתפיסת המציאות ובחשיבות הלמידה הפעילה כפי שהן משתקפות מחקר המוח. המוח פועל בדומה למערכת דינמית: יש בו שילוב של המידע הנאסף באמצעות החושים, ההקשר שבו אנו נמצאים והשתתפות פעילה של החושים. ראיית המציאות היא לעולם חלקית ואינה אובייקטיבית, מכיוון שיש לנו הנחות יסוד מובנות מאליהן שאנו עיוורים כלפיהן ומכיוון שאיברי החוש משתתפים השתתפות פעילה באיסוף המידע. אי אפשר אפוא לראות במציאות מקור שהמוח רק עוסק בפענוחו, אלא מעגליות שבה המציאות המתגלה לנו נובעת במקרים רבים מהגישה הראשונה שאנו נוקטים.
בהרצאה - כמה דוגמאות שממחישות כיצד ההוראה הפעילה יכולה ליצור איכות אחרת של למידה אצל התלמיד ודינמיקה שונה בין המורה לתלמיד.

ד"ר ליאת יקיר, במסגרת קורס מתוקשב לעדכון ידע מדעי למורי ביולוגיה, בשיתוף עם 'אקדמיה ברשת' (ינואר 2017)

מצגת שלוותה את ההרצאה המתוקשבת 'הביולוגיה של האהבה'. המצגת עוסקת ברגשות - מהם רגשות, היכן הם נוצרים ומהו סודו של הרגש החזק ביותר המניע אותנו, האהבה. מה זו בכלל אהבה? מדוע היא מעסיקה אותנו לאורך כל שנות חיינו? מהם הסוגים השונים של אהבה? מדוע היא חשובה לבריאותנו ולאושרנו ומה הקשר בין אהבה לחינוך וללמידה?

          ---   להאזנה להרצאה המתוקשבת   ---

ביולוגיה של האדם, מצגות וסרטונים, הרצאה מתוקשבת, אהבה, אוקסיטוצין, טסטוסטרון, אמיגדלה, התנהגות.