נעמי זיו, מאתר מדע בצלחת
מהם השלבים המתרחשים בעת יצירת הפופקורן? מדוע נוצרות הצורות מאפיינות את הפופקורן? מה מקור הצליל הנשמע בעת ההתבקעות, ואיך גילו כל זאת?
רוצים לראות את רגע הפיצוץ? בכתבה יש קישור לסרטון
טעימות מדע נפתרה בעיית הפופקורן, עמילן, איך פופקורן מתפוצץ, תירס

  צוות המרכז הארצי

דף עבודה המבוסס על מצגת המציגה 20 פריצות דרך מדעיות בשנת 2017

 

ג'ניפר דודנה בהרצאת TED על Crisper

הגנטיקאית ג'ניפר דודנה המציאה בשיתוף, טכנולוגיה חדשה פורצת דרך לעריכת גנים, שנקראת CRISPR-Cas9. הכלי מאפשר למדענים לבצע עריכות מדויקות לגדילי DNA, מה שעשוי להוביל לטיפולים במחלות גנטיות ... אבל יכולות גם לשמש כדי ליצור מה שנקרא "תינוקות מעוצבים". דודנה סוקרת איך CRISPR-Cas9 עובד - ומבקשת את הקהילה המדעית להשהות, ולדון באתיקה של הכלי החדש הזה.

הנדסה גנטית, טעימות מדע, ביואתיקה, דילמות ביואתיות

עוד על crisper - עיבוד להוראה  -  שעור על מערכת הקריספר. השיעור פותח על ידי ד"ר גילמור קשת, וכולל מערך שעור, מצגת, סקירה מדעית למורה, עלון לתלמיד - עריכה וערכים. המסמכים נמצאים בנושא העמקה: בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית>רצפי הוראה ומערכי שעור. 

כאן תוכלו למצוא את אגרות המידע של חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים. אגרות המידע מופקות מספטמבר 2019.

יש ללחוץ על התאריך כקישור חם כדי לפתוח את אגרת המידע:

ספטבמר 2019, ינואר 2020, פברואר 2020, מאי 2020, אוגוסט 2020, אוקטובר 2020, ינואר 2021

 

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן. בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים.

מחקר חדש גילה כי הלחם הלבן מושמץ ללא סיבה וכי לחם בריאות לא בריא לכולם. על פי הבדיקות שנערכו, אכילת לחם רב, מכל סוג שהוא, השפיעה על רמות הסוכר, המינרלים, אנזימי הכבד וחומרים שונים נוספים בדם. אך כאשר השוו החוקרים בין ההשפעות של שני סוגי הלחם, מצאו כי לא היה הבדל בין שני הלחמים מבחינת ההשפעה על בריאות הנבדקים. תגובת מערכת העיכול לסוג הלחם היא אישית, ובחצי מהמקרים אף נטתה לרעת לחם הבריאות. ייתכן שהנבדקים הגיבו באופן שונה, בין היתר, בגלל השוני בחיידקי המעיים שלהם. טעימות מדע, חיידקי מעיים, השמנה, סוכרת

יוזמה ועריכה: אסתר כהן מצגת שיתופית אודות חדשות מדעיות בדגש סביבתי וביוטכנולוגי (אבל לא רק...), שעלו לכותרות במהלך קיץ 2019. טעימות מדע, יוזמות מורים, כלים דיגיטליים

לדברי החוקרים, במחלות מסוימות מוטב להפסיק את הטיפול האנטיביוטי כשהתסמינים חולפים, בניגוד להמלצה המקובלת כיום, משום שדווקא המשכו עלול להגביר את הופעת החיידקים העמידים

טעימות מדע, תיאוריה מדעית, עמידות לאנטיביוטיקה, מחלות זיהומיות, אחריות האדם לבריאותו, 

 

במקרה של טפיל המלריה, המאמצים לפתח חיסונים נחלו עד כה כישלון חרוץ. הטפיל משנה ומחליף במהירות את הרכב החלבונים בצדו החיצוני, ולכן חיסונים הגורמים לפיתוח נוגדנים המזהים חלבונים מסוימים מאבדים במהירות רבה את יעילותם. גישה חדשה לפיתוח חיסון מבוססת על פיתוח שיטה מהפכנית לייצור חלבונים יציבים, המבוססת על היכרות מעמיקה עם התכונות הפיזיקליות של חלבונים, ועל השוואה ממוחשבת של הדמיון האבולוציוני בין חלבון המטרה לחלבונים אחרים בטבע. השיטה מאפשרת לזהות ברצף חומצות האמינו המרכיבות את החלבון את המקטעים החיוניים ביותר לתפקודו, ולקבוע אילו מקטעים ברצף אפשר להחליף באחרים, שיספקו לו יציבות רבה יותר, בלי לפגוע בתפקוד הביולוגי של החלבון. טעימות מדע, פלסמודיון המלריה, חיסון, הנדסת חלבונים, חיסון , הנדסה גנטית

ד"ר קרין הלוי טוביאס

.פעילות לתלמידים המבוססת על כתבה בנושא התפרצות מחלת החצבת באתר דוידסון ומקורות מידע נוספים

טעימות מדע; גוף האדם בדגש הומיאוסטזיס>דפי עבודה; חיידקים ונגיפים בגוף האדם> דפי עבודה; אסטרטגיות הוראה>שילוב עמ"ר בהוראה, חיסון טבעי / מלאכותי / פעיל / סביל , נגיף מוחלש, חסינות העדר, חיסונים, אקטואליה, מעורבות, ערכים, עמר, עומר, 

צוות מרכז המורים

 

 

כולסטרול הוא ליפיד הנחוץ לבנייתן של ממברנות התאים. הכולסטרול נספג במערכת העיכול ומסונתז בכבד, נע בזרם הדם כאשר הוא צמוד לחלבונים במבנה הנקרא ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) . הליפופרוטאין עשוי להיות מסוכן מאחר והוא יוצר משקעים בכלי הדם ועלול לגרום לחסימתם. סטרול צמחי מפריע לספיגת הכולסטרול בתהליך העיכול, מוריד את רמות ה- LDL בדם, ועשוי להקטין את הסיכוי למחלות לב וטרשת עורקים. כולסטרול רע, LDL , כולסטרול טוב, HDL, ממברנת תא, סטרול צמח. ספיגת כולסטרול במעי. גוף האדם: עיכול, כלי דם, התא: מבנה ממברנת התא

אנשים רבים מאמצים דיאטה עשירה בירקות על מנת להוריד את רמות הכולסטרול בדם. אך באופן מפתיע, מתברר כי מרביתם של הצמחים כוללים אף הם כולסטרול. במחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע פוענחה, לראשונה, שרשרת התגובות הביו-כימיות האחראית לייצור כולסטרול בצמחים. המדענים החדירו 11 מהגנים שאיתרו לצמח תודרנית לבנה, אשר באופן רגיל מייצר מעט מאוד כולסטרול. הצמחים המהונדסים ייצרו כמויות מרשימות של כולסטרול. ייתכן שבעתיד תסייע שיטה זו בהפקת חומרים שונים, המבוססים על כולסטרול, לתועלת האדם. כגון פרוגסטרון וויטמין D. טעימות מדע, כולסטרול, ממברנת תא, הנדסה גנטית, הורמונים סטרואידים, ויטמין D , גוף האדם: עיכול, כלי דם; התא: מבנה ממברנת התא

איתי נבו, מכון דוידסון

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה להדפיס בתלת ממד רקמת לב מתפקדת, על בסיס תאים של החולה עצמו. 

, תאי גזע מושרים, הנדסה גנטית, דיו ביולוגית, השריית צמיחה של כלי דם, טעימות מדע, השתלה, לב, דחיית שתל, 

עיבוד כתבה מעתון יומי: אפרת הנדלסמן

הכתבה מציגה גישה חדשה ביחס למינים פולשים - שמירת טבע בחמלה, ומלווה בשאלות.

אקולוגיה>דפי עבודה, טעימות מדע, שילוב ערכים, מעורבות ורלבנטיות (עמ,ר) בהוראה, עומר, סילוק מינים פולשים, הגירה, מערכות אקולוגיות, ערכים, מין מהגר / פולש. 

פיתוח וכתיבה: ד"ר זהר סנפיר, ד"ר ציפי הופמן   ניהול הפרויקט: ד"ר רונית רוזנשיין, מרכז מורי ביולוגיה

החוברת מאגדת הצעות לפעילויות הוראה בכיתה בנושאים בעלי זיקה לתכנית הלימודים, אשר פותחו בהשראת חידושי מדע.

נושאי  הפעילויות בחוברת:

• מנגנוני פירוק בתא
• טכנולוגיות חדישות לעריכת DNA - האם מותר לנו להשפיע על האבולוציה?
• זיקה ודנגי – האם ניתן לעצור את המגפות?
• כולסטרול בעולם החי והצומח
• חידושים בחקר הסרטן
•   pdfלהורדת החוברת כקובץ וורד לחצו כאן(1.10 MB)

 

מחלות לב הן גורם המוות המוביל בעולם המערבי. ליונקים, ובכלל זה לבני-אדם, יש יכולת לחדש את רקמת הלב שלהם ולתקן נזקים בעצמם בסמיכות ללידה. אך, זמן קצר לאחר הלידה, יכולת התיקון העצמית נעלמת. במחקר חדש שבוצע באחרונה במכון ויצמן למדע גילו המדענים, בלבבות של עכברים שזה עתה נולדו, חלבון שעשוי להחזיר את היכולת לחדש את רקמת הלב. כאשר מזריקים חלבון הקרוי אגרין (Agrin),. לאחר הזרקה אחת בלבד של אגרין ללבבות שהתרחשו בהם התקפים, נרפאו הלבבות כמעט לחלוטין, וחזרו לתיפקוד מלא. טעימות מדע, גוף האדם, לב, התא, אוטם שריר הלב, סביבה חוץ תאית, חלבון אגרין, קולטן, חלוקת תאים

ד"ר קרין הלוי טוביאס
פעילות לתלמידים המבוססת על כתבה באתר דוידסון ועוסקת בנושאים הבאים: מינים אנדמיים, מגוון המינים, השפעות האדם על הסביבה ועל מגוון המינים.
טעימות מדע, אקולוגיה>דפי עבודה, מחסום גיאוגרפי, יצירת מינים חדשים, 

 

נעמי זיו, במדור מדע בצלחת
מדוע ארוחות מטוסים תפלות כל-כך? למה האוכל רך ומוטבע בכל-כך הרבה רוטב? מה פשר ההעדפה למיץ עגבניות בטיסות? ואיך אפשר לשפר את המנות המעופפות בעזרת מחקרים מדעיים?
טעימות מדע, ביולוגיה של האדם>כתבות ומאמרים, אוכל מטוסים, טעם וריח, אומאמי

על מחקרו של פרופ' יוסף ירדן, זוכה פרס א.מ.ת (2007) ופרס ישראל (2017)

כיצד מצליחים התאים הסרטניים לעקוף את המחסום שמציב נוגדן שאמור להכשיל את מעבר האותות לתא? במחקר המוצג כאן גילו פרופ' ירדן וחברי קבוצתו מה קורה לתאים סרטניים כאשר הם נחשפים לנוגדנים חוסמי-קולטנים. 

"התברר לנו שלקולטן שנחסם יש 'אחים' – קולטנים אחרים שמסוגלים לגבות אותו אם הוא מנוטרל, ולהשלים במקומו את המשימה", אומר פרופ' ירדן.
טעימות מדע, סרטן, תרופות. נוגדנים, קולטנים, עמידות לתרופות, פרס אמת, פרס ישראל

על מחקרים נוספים של פרופ' ירדן - קראו כאן   

על קורות חייו והתגלגלות מחקריו - קראו כאן