המאמר עוסק בחשיבות של למידה בהכוונה עצמית (self-regulated learning – SRL) בתהליך החזרה לשגרה, שיקום וצמיחה של תלמידים לאחר משבר, בדגש על הוראת הביולוגיה. למידה בהכוונה עצמית מוגדרת כתהליך פעיל שבו תלמידים מציבים מטרות, מנטרים ומווסתים את התהליכים הקוגניטיביים, המוטיבציוניים, ההתנהגותיים וההקשריים שלהם. במאמר מוסברים ההיבטים השונים של תהליך זה, לצד הצגת מודל בן ארבעה שלבים לפיתוח מיומנויות ויסות עצמי. המאמר מדגים דרכים מעשיות לשילוב המיומנויות הללו בהוראת הביולוגיה באמצעות פרויקט "ביוחקר ברשת".

מילות מפתח: למידה בהכוונה עצמית, SRL, מוטיבציה, מטה-קוגניציה, ניטור למידה עצמית, ביוחקר ברשת, אסטרטגיות ללמידה בהכוונה עצמית

מחקר של תהליכי חוסן חשוב כדי ליצור דרכי טיפול במקרים שבהם החוסן נפגע או אינו מתפקד כראוי. המאמר סוקר הגדרות שונות של רכיבים הקשורים לתופעת החוסן, ומציג מודל המציע מנגנונים להתפתחות מערכות המייצרות חוסן בתקופת הטיפול בצאצאים ביונקים.

מילות מפתח: חוסן, אוקסיטוצין, מוח, רשתות של תאי עצב, טיפול בצאצאים, הורמון, רמות ארגון

עד כמה שהדבר נשמע מופרך, אפשר למצוא בצמחים ובבעלי חיים תהליכים אנלוגיים של החלמה מפצעים ומפגיעות. מאמר זה משווה ביניהם מתוך מחשבה שיתכן שהבנת קווי הדמיון וההבדלים בין קבוצות טקסונומית שונות מאוד יכולה לתרום באופן דו-כיווני: מחד, ליצור כיוונים חדשים לטיפול רפואי בפצעים בבעלי חיים ובכללם בבני אדם; ומאידך, לפתח דרכים חדשות המונעות פגיעת מזיקים בגידולים חקלאיים.

מילות מפתח: רגנרציה, פיזיולוגיה משווה, תהליכי החלמה, קרישת דם, הגנה בפני זיהום, בלסטמה, קאלוס, מבנה העלה, רקמת העור, חלבונים אנטימיקרוביאליים

ריאיון עם ד”ר יהושע שקדי שהיה עד לא מזמן האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים במשך שנים רבות. בריאיון נפרסות לפנינו דוגמאות מאלפות של נסיונות שיקום של מערכות אקולוגיות לאחר אסונות ופגיעות. מהתובנות שלו עולה כי קשה מאוד להגדיר מהי התאוששות, ובכל מערכת אקולוגית צריך להציב יעדי שיקום המותאמים לה. לרוב, ניסיונות השיקום יולידו מערכת אקולוגית דומה לזו שנפגעה, אבל בכל זאת אחרת.

הצבוע המפוספס (Hyaena hyaena), שבעבר היה נפוץ ברחבי המזרח התיכון, חווה ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה עקב הרעלות מכוונות ואובדן שטחי מחיה. מחקרים עדכניים מצביעים על שיקום משמעותי של אוכלוסיית הצבועים בישראל. המאמר עוסק בסיבות להתאוששות והקשר שלהן ליכולת ההסתגלות של הצבוע לחיים לצד בני האדם.

מילות מפתח: גודל אוכלוסייה, הסתגלות, השפעת פעילות האדם על הטבע, חיכוך בין אדם לחיות בר

מה קורה כאשר הפעלת הקולטן האופיאטי על פני תאי עצב נעשית על ידי אופיאטים המוחדרים לגוף מבחוץ בריכוזים גבוהים פי כמה מריכוזי האנדורפינים שהמוח מייצר? המאמר עוסק בתהליכים שבעזרתם המערכת האנדורפינית מווסתת את עוצמת המידע הנקלט על ידי התא הפוסט-סינפטי, ומובילה לשיקום וחוסן ברמת תא עצב יחיד. קשיים בתהליכי הוויסות מתוארים ברמת התא, ברמת האורגניזם וברמת החברה המיקרוביאלית במעי.

מילות מפתח: קולטן אופיאטי, אנדורפינים, אופיאטים, תאי עצב, סבילות, התמכרות, מיקרוביום של המעי, רמות ארגון

המאמר מתאר עקרונות ומאפיינים של תופעת המעקובת (סוקצסיה) בעקבות נסיגת קרחונים. יחד עם מאפיינים של גורמים ביוטיים וא-ביוטיים, המאמר מתאר כיצד באזור הנחשף כתוצאה מנסיגת הקרחון נוצרת מערכת אקולוגית שהולכת ומתפתחת בגלים של הרכבים שונים של אורגניזמים עד להיווצרותה של מערכת אקולוגית יציבה לאורך זמן. כמו כן, מתוארות גישות המחקר בנושא תהליכי מעקובת.

מילות מפתח: אקולוגיה, סוקצסיה, מעקובת, מערכת אקולוגית, גורמים ביוטיים, גורמים א-ביוטיים, תחרות, הוספת מינים, נסיגת קרחונים, קריוספרה

פעילות לתלמידים המציגה חמש דוגמאות של חוסן ושיקום בקרב אורגניזמים מגוונים: צמחי סויה, אלמוגים, שממיות, נמלים ובוטריל פרחוני. תכונותיהם של האורגניזמים מזמנות התייחסות לתהליכים אבולוציוניים. הפעילות מתבצעת בקבוצות והתוצר המבוקש מהתלמידים משלב שימוש בבינה מלאכותית. הפעילות מבוססת על כתבה שהתפרסמה ב"זווית לחינוך".

מילות מפתח: חוסן, רגנרציה, אלמוגים, התנהגות שיתופית, שינוי אקלים, משימה עם בינה מלאכותית