גיליון זה מוקדש לנושא מדע ואמון הציבור

בהמשך - כל כתבה בנפרד.

קשה להסביר כיצד מתפתחת תכונה שמכתיבה עליה במותאמות של פרט אחד על חשבון ירידה במותאמות של פרט אחר. כיצד אם כן התרחשה אבולוציה של שיתוף פעולה בין פרטים באוכלוסיה? וכיצד אפשר להסביר את הביטויים הקיצוניים של שיתוף פעולה בין אנשים? במאמר מוצגים מודלים אפשריים לאבולוציה של שיתוף פעולה, ומוצג המושג מותאמות תלוית הדדיות שדרכו אפשר להבין טוב יותר את מאפייני שיתוף הפעולה בין אנשים ואת השפעת התרבות האנושית על שיתוף הפעולה.

מילות מפתח: אבולוציה, התנהגות, מותאמות, ברירת שארים, יחסי אמון

כתופעה התנהגותית שיש לה רכיבים ביולוגיים, חקר אמון הוא מורכב, ומשלב תובנות ברמות ארגון שונות. מהם המאפיינים הפסיכולוגיים של נתינת אמון? אילו תהליכים ביולוגיים מתרחשים כאשר אנשים נותנים אמון באחרים ברמת רשתות תאי עצב במוח? ברמת תאי העצב? ברמה המולקולרית? במאמר מוצגת ההבנה של אמון כהתנהגות אנושית ברמות ארגון הולכות ויורדות, מההתנהגות הנצפית ועד למעורבות של הורמונים, משולבת במודל המנסה להסביר כיצד מתפתחים יחסי אמון עם הזמן.

מילות מפתח: רמות ארגון, רשתות תאי עצב, התנהגות בני אדם, מוח, הורמונים, אוקסיטוצין, טסטוסטרון

מה מאפיין את התופעה של הכחשת ראיות מדעיות? באילו שיטות נוקטים מכחישי מדע וכיצד מדענים ואנשי הוראת המדעים יכולים להתנהל מולם? המאמר מתאר את כל אלה בהקשר של הכחשת התופעה של שינוי האקלים והתעצמותה בארצות הברית.

מילות קישור: שינוי אקלים, אמון הציבור במדע, מהות המדע, תקשורת מדע

אנשים שאינם מומחים במדעים הנחשפים למידע מדעי מבינים אותו באופן שונה ממדענים. המאמר עוסק בשאלה כיצד הציבור הרחב קובע אם מידע מדעי נכון או לא נכון, אילו תהליכים קוגניטיביים מתרחשים בניסיון להבין מידע מדעי וכיצד אפשר להשתמש בהבנתם כדי לתקשר מדע בצורה מתאימה יותר לציבור הרחב.

מילות מפתח: מקורות מידע מהימנים, חשיבה ביקורתית, אמון הציבור במדע, מהות המדע, תקשורת מדע

פרופסור אילת ברעם-צברי, חוקרת תקשורת בטכניון, טוענת שטיפוח היכולת להחליט מה נכון ומי ראוי לאמון היא אחד התפקידים החשובים של הוראת המדעים. בריאיון היא פורסת את תרומתם של שלושה שחקנים – מדענים, תקשורת והוראת המדעים – ליחסי האמון בין מדע לבין הציבור.

מילות קישור: תקשורת מדע, אמון הציבור במדע, מהות המדע

המאמר עוסק בתופעה המכונה "פוסט אמת" שבה חלק מהציבור אינו יודע כיצד לזהות מידע מדעי נכון או אינו מעוניין בכך. במאמר מפורטים התנאים החברתיים והקוגניטיביים הגורמים לתופעה, רכיבי החשיבה האפיסטמית שיש לטפח בקרב הלומדים מדע כדי למתן את התופעה, ודרכים אפשריות לעשות זאת.

מילות מפתח: "פוסט אמת", חשיבה אפיסטמית, חשיבה ביקורתית, אמון הציבור במדע, מהות המדע, תקשורת מדע

המאמר מתאר בהרחבה את רכיבי מהות המדע על פי תיאוריות שונות, מה נמצא כיעיל בהוראת מהות המדע לתלמידים, ואילו גישות הוראה יכולות לטפח את הבנת מהות המדע בקרב תלמידים. נוסף על כך, מוצגות דוגמאות אפשריות ליישום גישות ההוראה המוצעות.

מילות מפתח: מהות המדע, חשיבה ביקורתית, אמון הציבור במדע, נושאים חברתיים-מדעיים, מדע אזרחי

חלק חשוב מתהליך המחקר המדעי הוא התמודדות עם חוסר וודאות של התוצאות. המאמר מפרט מה חשיבות חוסר הוודאות במחקר מדעי, וכן אילו גישות נוקטים חוקרים כדי לכמת ולהקטין אותו. ההבנה של חוסר וודאות במדע ודרכי ההתמודדות איתה יכולה לתרום לטיפוח תובנות על מהות המדע, ועוזרת לציבור להחליט במה ובמי ראוי לתת אמון. במאמר מציגים את ההבדלים בין הוראת מדעים כמסקנות מוחלטות ונכונות, לבין הוראת המדעים כדיסציפלינה הבנויה על שיפור ושינוי תמידי לאור ראיות חדשות.

מילות מפתח:  חוסר וודאות במדע, חשיבה ביקורתית, אמון הציבור במדע, מהות המדע, תקשורת מדע

תיאור של תוצאות מחקרים שעקבו אחר הגורמים להתנגדות לחיסונים ברחבי העולם. התאור מצביע על מורכבות התופעה ועל אפשרויות למנוע את ההתנגדות עוד לפני שהיא מתרחשת באמצעות הדרכה מתאימה של אנשי מערכות הבריאות ורופאים.

מילות קישור: מתנגדי חיסונים, אמון הציבור במדע, מהות המדע, תקשורת מדע